לקיחת אחריות – אחת מהשאלות בזמן איזון

עם 0 תגובות, קטגוריה: איזון חיים, מאמרים,

כתבה: חוה מאיר

בשאלה זו ניתן לעזור למטופל להודות באחריות שלו למצב שנוצר.
זה יעלה רק כשהוא מוכן, תהליך זה יכול לעזור למטופל לעבור תהליך של העצמה עצמית וליצור מציאות שונה עבור עצמו.

סיפורו של מטופל:
אביו, שבו טיפל במסירות מידי יום, נפטר לפני כארבעה חודשים.
הוא התקשר אלי מתוך מצוקה עמוקה ואמר, "אני לא יכול יותר. חייב לעשות משהו שירגיע אותי".
הוא סיפר לי על שרשרת אירועים שחווה בחודשים מאז פטירת אביו כמו פריצה לאוטו וגניבת הציוד, חלק רציני שהלך באוטו, אצבע שנחתכה בצורה שהצריכה תפרים, פריצת דיסק ולאחרונה נגנב האוטו שיצא מתיקון על כל תכולתו. הוא הרגיש שהקרקע נשמטת מתחתיו.

הוא נשכב על מיטת הטיפולים מיואש ושבור ללא אנרגיה, המידע שעלה היה הלם, ננטש שמאוד מתחבר למצב אחרי מות האב.
כששוחחנו על כך הוא אמר שכעת משהאב נפטר גם האחים שלו נטשו אותו והמשפחה מבחינתו מתפרקת.
אחת ההנחיות ב'איזון חיים' היא להתחבר למישהו שנפטר. הוא כמובן התחבר מיידית לאביו ותחושת רוגע התפשטה; נוצר שקט פנימי ולפתע הוא אמר שהוא צריך להתחזק, ללמוד להתמודד; הדברים החלו להתבהר לנגד עיניו.
כעת, מתוך השקט הפנימי שלו, יכלה להגיע ההנחיה שאומרת- מה האחריות של המטופל במצב שנוצר?
הוא ענה ללא היסוס "אני הייתי הגורם המלכד במשפחה, אני הייתי הדבק כל עוד אבא היה בחיים, אני הזנחתי ואני בעצם זה שנטשתי את המשפחה". הכל היה ברור לפתע עבורו הוא הרגיש בדיוק מה הוא צריך לעשות כעת.

הרגע הזה שבו ראיתי את הרוגע שהתפשט על פניו, את הברק והאושר בעיניים, את ההבנה שהוא לא ננטש, היה אחד הרגעים המאושרים בחיי והחיבוק שקיבלתי היה מושלם.

מתנות קטנות של החיים כשאנו מסכימים לשים את הקורבנות מאחורינו ולהתמודד עם המצב מהלב והנשמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שינוי גודל גופנים
הרשמה לניוזלטר
close slider
כדאי להירשם ולהישאר מעודכנים
אנחנו נעדכן אותך רק במה שחשוב. גם אנחנו לא אוהבים ספאם!